חוות דעת תחבורתית בעניין:
הסדרי תנועה וחניה לתוכנית פינוי בינוי רח' שלמה המלך
תוכנית קא\346
דוד מהלאל
חיפה, דצמבר, 2006
חוות דעת של מומחה
שם המומחה: פרופ"ח דוד מהלאל
מענו: רח' אסתר רבין 55 חיפה
מקום עבודה ותפקיד: ראש המכון לחקר התחבורה, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, טכניון.
אני החתום מטה נתבקשתי על ידי עו"ד עופר יעקב, לחוות דעתי המקצועית בשאלה המפורטת להלן.
אני נותן חוות דעת זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין עדות בשבועה שנתתי בבית המשפט.
ואלה פרטי השכלתי: תואר דוקטור למדעים טכניים שנעשה בשטח לתחבורה בפקולטה להנדסה אזרחית, תואר מגיסטר למדעים בחקר ביצועים מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול , תואר בוגר בכלכלה וסטטיסטיקה מהאונברסיטה העברית, השלוחה בחיפה.
ואלה פרטי ניסיוני: 33 שנה במחקר בהנדסת תנועה ובטיחות. תחילה במרכז לבטיחות בדרכים והחל משנת 1976 קבלתי מינוי אקדמי בפקולטה להנדסה אזרחית, בטכניון. כיום אני בעל מינוי של פרופסור חבר בפקולטה להנדסה אזרחית וראש המכון לחקר התחבורה בטכניון. בשנים 1992 - 1990 כיהנתי כראש השטח להנדסת תחבורה. בשנים 1995-1996 כיהנתי כראש המכון לחקר התחבורה בטכניון. בשנת הלימודים 1987-8 השתלמתי בנושאים של הנדסת תחבורה במסגרת שנת שבתון, כולל קורס בשחזור תאונות דרכים באונברסיטת George Washington בארה"ב.
פרסמתי עשרות מאמרים ודוחות מחקר בנושאים של הנדסת תחבורה, כולל כתיבת ספר בהנדסת תחבורה למשטרת ישראל, המשמש כספר לימוד בקורס חוקרי תאונות.
כמו כן שמשתי כפרופסור אורח בארה"ב וכמרצה בעשרות קורסים. אני משמש כיועץ מקצועי בנושא תחבורה לעיריות תל אביב וירושלים, למע"ץ, מועצות מקומיות ואזוריות, לבתי משפט ולעמותות של תושבים. הוראתי היא במסגרת הפקולטה להנדסה אזרחית בקורסים של הנדסת תעבורה, בקרת תנועה, ניתוח מערכות וסטטיסטיקה.
הסדרי תנועה וחניה לתוכנית פינוי בינוי רח' שלמה המלך
1 כללי
1.1 חוות דעת זאת הוכנה לבקשת עו"ד עופר יעקב.
1.2 חוות הדעת עוסקת בהערכה תחבורתית של הסדרי התנועה לפרויקט פינוי ובינוי ברח' שלמה המלך בקרית אונו (תוכנית קא\346).
1.3 המידע לפיו נערכה חוות הדעת כלל:
א. תקנון ונספח תנועה וחניה לתוכנית קא\346 (להלן, התוכנית).
ב. סיור שנערך במקום.
2 תאור מצב קיים
2.1 האוכלוסייה של קריית אונו הייתה בשנת 2005 כ- 25.4 אלפי תושבים[1].
2.2 צפיפות האוכלוסייה בעיר היא 6,187 נפשות לקמ"ר. צפיפות זאת נמוכה מרמת גן (9,725 נפשות לקמ"ר) ומתל אביב (7,314 נפשות לקמ"ר), אולם גבוהה מחיפה (4,192 נפשות לקמ"ר) ומיהוד (בעלת אותו גודל אוכלוסיה וצפיפות של 5,049 נפשות לקמ"ר).
2.3 קרית אונו היא חלק מאזור מטרופולין תל אביב המאופיין בצפיפות של 2,009 תושבים לקמ"ר. אזור הטבעת התיכונה של המטרופולין, אליה משתייכת קרית אונו, בנוי בצפיפות של 3,283 נפשות לקמ"ר.
2.4 מספר כלי רכב הרשומים בשנת 2004 בקרית אונו היה 9,839. בעשר השנים האחרונות גדלה רמת המינוע ב 25%.
2.5 תנועה עוברת - חלק משמעותי מנפחי התנועה בישוב מורכב מתנועה עוברת שמוצאיה ויעדיה הם מחוץ לקריית אונו. התנועה העוברת חוצה את קרית אונו הן בכוון צפון דרום והן בכוון מזרח מערב. עובדה זאת מוסיפה לגודש התנועה מעבר לגודש הנוצר מהתנועה המקומית.
במערכת דרכים אזורית, המתוכננת בצורה נכונה, אמורה התנועה העוברת להתנהל בדרכים העוקפות את הישוב. הפרה של כלל תכנוני זה גורמת להחרפת ההשפעות התנועתיות השליליות, לרבות יותר גודש תנועה ויותר עיכובים.
2.6 מסיור שערכתי ברחובות הישוב התרשמתי כי תשתיות התחבורה בשכונות המגורים אינן מותאמות כראוי לתפקודן התנועתי. במיוחד יש לציין:
א. מהירויות נסיעה גבוהות - בחלק מרחובות המגורים ניתן לפתח מהירויות נסיעה גבוהות. באופן כללי בולט החסר בתשתיות ממתנות מהירויות. עובדה זאת יוצרת סיכונים עקב פעילות הולכי הרגל ותמרוני הכניסה והיציאה מחניות.
ב. סיכונים בצמתים - בישוב קיימים צמתים רבים של שלוש וארבע זרועות שאינם מוסדרים בצורה בטיחותית. בצמתים אלה קשה לדעת את סדרי העדיפויות מתוך מבנה הצומת. כתוצאה, נהגים אינם מקבלים מספיק רמזים מהדרך לגבי סדרי העדיפויות (הסתמכות רק על תמרורים אינה מספקת) ונוצר הרקע המתאים לגרימת תאונות מסוג חזית צד. בנוסף, בהרבה צמתים קיימת בגישות בעיה של מהירויות נסיעה גבוהות ושדה ראיה מוגבל.
הקמה של מעגלי תנועה הייתה מסייעת בצורה משמעותית הן להקלת בעיות הבטיחות והן לשיפור זרימת התנועה. כך למשל, יש לשקול בחיוב הקמה של מעגל תנועה בצומת הרחובות המייסדים-לוין. נפחי התנועה בצומת זה כבדים ואין בו הרחבות מקומיות לצורך נתיבי פניה.
ג. היררכית הרחובות אינה נשמרת – שמירה והתאמה בין מאפייני התנועה לבין המאפיינים הפיזיים של הרחוב הם היסודות החשובים ביותר לשמירה על רמת בטיחות גבוהה. בקרית אונו לא נשמר עקרון זה וניתן להבחין בתנועה עוברת ברחובות מאספים ואף מקומיים. עובדה זאת גורמת ליצירת סיכונים להולכי רגל, רוכבי אופניים ולכלי רכב אחרים.
ד. גודש בקרבת גני ילדים ובתי ספר - קיימת בעיה מקומית של גודש ליד בתי ספר וגני ילדים, בשעות של התחלה וסיום הלימודים. בקרית אונו נבנים ריכוזים של גני ילדים ובתי ספר באזור גיאוגרפי מצומצם. במקום לא נבנו מספיק חניונים, מקומות עצירה לרכב ומפרצי חניה לאוטובוסים. כתוצאה, בשעות התחלה וסיום של הלימודים, הורים מביאים ואוספים את הילדים מגני הילדים ובתי הספר וגורמים לריכוזים גבוהים של גודש. בנוסף לעיכובים לתנועה, נגרמים במקום גם סיכונים להולכי רגל עקב אי הסדרים הקיימים במקום.
תכנון קפדני יותר של הסדרי התנועה, כמו הקמה של חניונים, מקומות עצירה מסודרים ומפרצי חניה, היה בהחלט מסייע להקטנת הסיכונים לתאונות.
ה. העדר חנייה לאורחים – במתחמי הבניה מקובל לבנות עמדות חניה לדיירי הבתים ולהקצות עמדות אלה לדיירים בלבד. כתוצאה, בקרית אונו מורגש המחסור במתחמי חניה לאורחים. תקן החניה הארצי, העוסק בדרישות סף מינימום, אינו עוסק בסוגיה זאת בצורה ראויה. כתוצאה, נוצרים קשיי חניה גדולים הגורמים לנסיעות מיותרות לצורך חיפוש חניה וחניה באזורים אסורים היוצרים הפרעה לשדה הראיה.
במתחמי בניה רוויה יש להקפיד על הקמה של אזורי חניה ייעודיים לאורחים. אי הקפדה על עקרון זה גורמת להחרפת בעיות התנועה ויצירת מוקדי סיכון.
2.7 קריית אונו כעיר מסוכנת – לאחרונה פורסם מחקר[2] המשווה את רמות הבטיחות בדרכים השוררות בערים שונות בישראל. במחקר זה דורגה קרית אונו כישוב המסוכן ביותר בארץ.
דרוג מבייש זה אינו צריך להפתיע נוכח סדרת הכשלים במאפיינים הפיזיים של תשתיות התחבורה בישוב שתוארו בסעיף הקודם.
2.8 בנייה נוספת באזור והעדר תוכנית תחבורה- הובאה לתשומת לבי העובדה שבצמוד למתחם התוכנית, מעברו המערבי של רח' המייסדים, הוכנה תוכנית מתאר לפיה ניתן יהיה לבנות מאות דירות חדשות. הוצגו בפני כוונות העיריה להקים שם בית תרבות, בנין עיריה, קונסרבטוריון, מבנים לחוגים, ועוד.
אין ספק שהיקפי בניה מעין אלה מחייבים חשיבה מערכתית ומתן פתרונות כוללים לכל המערכת. לא ניתן לתת את הפתרון המיטבי מתוך התייחסות פרטנית לכל תוכנית או חלקי תוכנית ויש צורך לפתח פתרון מצרפי לכל האזור.
3 תאור הסדרי התנועה המוצעים בתוכנית
3.1 בהתאם לתוכנית פינוי ובינוי ברח' שלמה המלך בקרית אונו (תוכנית קא\346 יוקמו בחלק ממתחם התוכנית (בצד מערב) ארבעה מבני מגורים עם כ 180 יחידות דיור.
3.2 בהתאם לנספח התנועה, היצע החניה של פרוייקט הבנייה הוא 360 מקומות חניה. 93 עמדות הם במפלס הקרקע והשאר בשני מרתפים תת קרקעיים. גרסה שונה כתובה בתקנון התוכנית. בהתאם לתקנון נקבע שתקן החניה לדירות בשטח מעל 120 מ"ר יהיה 2 עמדות חניה ולדירות ששטחן קטן מ 120 מ"ר הדרישה היא ל 1.5 עמדות חניה בלבד.
3.3 שטח התוכנית הוא כ 35.4 דונם. תוכנית נספח תנועה וחניה מפרטת את הסדרי התנועה והחנייה רק לבנייני המגורים התופסים חלק יחסית קטן ממתחם התוכנית.
3.4 מתוך נספח התנועה מתברר שהכניסה המתוכננת לחניונים היא מרח' המייסדים וממוקמת כ - 40 מ' צפונית מזרחית למעגל התנועה של רחוב המייסדים עם רחוב הכפר וכ - 50 מ' דרומית מצומת רח' המייסדים עם רח' לוין. יש לציין שרח' המייסדים בקטע זה הוא רחוב דו סטרי עם שני נתיבי נסיעה ועם עקום אופקי.
4 ניתוח השפעות התנועה
4.1 תכנון חלקי ולא שלם של מתחם התוכנית – תוכנית בנייני המגורים והתנועה מתייחסת רק לחלק קטן משטח התוכנית כולה (כ - 35.4 דונם). תכנון חלקי זה אינו מאפשר ראיה וניתוח מערכתי של השפעות התנועה של התוכנית. יתירה מזאת, ניתוח מערכתי של שטח התוכנית היה יכול להוביל להסדרי נגישות וחניה טובים יותר מאלה המוצעים והיה יכול למנוע את ההשפעות השליליות של תוכנית זאת.
4.2 הכניסה מרחוב המייסדים – הכניסה לתחום הבניינים מרחוב המייסדים יוצרת צומת נוסף בקטע רחוב קצר שאורכו כ - 90 מ'. כידוע, תוספת של צומת עלולה ליצור מוקד סיכון לתאונות והפרעות לתנועה. כיום, רחוב המייסדים משרת כרחוב מעבר למתחמי מגורים רבים ולדברי תושבי השכונה נוצרות ברחוב בעיות גודש, בשעות השיא. להערכתי, מיקום היציאה אינו מוצלח הן עבור הדיירים של הבתים והן עבור דיירי השכונה. דיירי הבתים יפגעו עקב הקושי לצאת מהמתחם לרחוב בשעות השיא ודיירי השכונה יפגעו מתוספת ההפרעה לרחוב. כל המשתמשים ברחוב יפגעו עקב תוספת הסיכון הכרוכה בהוספת הצומת.
יש להדגיש שאין בכוונתי לטעון בצורה גורפת שתוספת צומת היא תמיד החלטה מוטעית וככלל אין להוסיף צמתים. בכוונתי לטעון שההחלטה מוטעית היא החלטה על תוספת צומת היכן שקיימת חלופה אחרת שאינה כרוכה בתוספת צומת.
4.3 העדר חניון ציבורי לאורחים – העדר חנייה לאורחים לא תבטל את בקושי החניה של ציבור זה. כתוצאה מהמחסור תגרם תוספת נסועה בסביבה עקב חיפושי חניה, יחריף המחסור בחניה הקיים ממילא בשכונה ותחריף את הבעיה של חניה במקומות אסורים ומסוכנים.
4.4 השפעה על רחוב המייסדים – כאמור לעיל, מיקום הכניסה היחידה למתחם התוכנית הוא מרחוב המייסדים. מיקום זה יגרום, עקב תמרוני ההפרדות, החיתוך וההתמזגות שבצומת להפרעות תנועה ולבעיות בטיחות. יש לציין שרחוב המייסדים הוא בעל מסלול אחד ואין בו הרחבות מקומיות לצורך נתיבי פניה.
4.5 הכניסה לשטח בנייני ציבור – התוכנית כוללת גם שטח בנייני ציבור בשטח 20.5 דונם עם זכויות לבניה בהיקף של 70,383 מ"ר למבני חינוך, שרותי דת וקהילה לרבות מועדונים לנוער ומבוגרים, שרותי תרבות וספורט, מרכזי תרבות, ספריות, תערוכות, שרותי בריאות ורווחה לרבות תחנות לאם ולילד, תחנות לבריאות המשפחה, מרפאות, מרכז יום, וכו'. הגישה לשטח בנייני ציבור מסומנת בתוכנית מכוון רח' לוין כ -80 מ' מצומת הרחובות המייסדים-לוין כ – 5 מ' מצומת הרצוג לוין ובסמוך ליציאה ממגרש המגורים של הבניינים ברח' המייסדים מס' 2 והרצוג מס' 1.
רח' לוין הינו רחוב דו סטרי, חד מסלולי המהווה את דרך הגישה היחידה לקרית החינוך של קרית אונו הכוללת בית ספר תיכון, שתי חטיבות ביניים, אולם כדורסל עירוני, מתנ"ס ועוד. כבר במצב הנוכחי קיימת בעיית נגישות חמורה לקרית החינוך ותוספת הבניה תיצור קשיי תנועה חדשים ותחריף את בעיות התנועה במקום.
5 הצגת חלופה לכניסה לחניונים למגורים ולשטח בנייני ציבור
5.1 מיקום הכניסה לבתי המגורים ולשטח בנייני ציבור – כאמור בסעיף 4.1, העובדה שלא הוגש תכנון מלא ומפורט לכל מתחם התוכנית מקשה על מציאת הסדרי התנועה המיטביים. ניתן להעלות מספר חלופות העדיפות על ההסדר המוצע. למשל, כניסה מצומת קיים בין רחוב שלמה המלך ורח' ההדר.
בחלופה זאת תתווסף זרוע נוספת בצומת קיים. אין ספק שמבחינה בטיחותית חלופה זאת עדיפה על תוספת הצמתים ברח' המייסדים וברח' לוין. חלופה זאת לא תפגע באיכות זרימת התנועה ברחוב המייסדים, החיוני לצורך נגישות לבנייני מגורים רבים בסביבה.
היקפי הבניה הגדולים הן של שטח בנייני הציבור והן של המגורים מהווים סיבה מספקת להפנות אליהם את התנועה ישירות מהדרך העורקית (שלמה המלך) מבלי להכניסם לרחובות המאספים של השכונה. יש להדגיש שהתנועה המיועדת למבני החינוך ולשטח בנייני ציבור אינה במקורה תנועה של השכונה בלבד אלה תנועה של העיר קרית אונו כולה.
6 מסקנות
6.1 עריכת סקר בטיחות מקיף והתניית אישור תוכניות חדשות – כאמור, קרית אונו דורגה כעיר המסוכנת ביותר בארץ. אין להתפלא על מיקום זה בדרוג נוכח מפגעי התכנון והבטיחות המרובים בעיר. מציאות עגומה זאת התגלתה לעיני בסיור שערכתי בעיר.
נוכח מציאות קשה זאת, רשויות התכנון צריכות להתנות אישור תוכניות בינוי חדשות בקרית אונו בעריכת סקר בטיחות (safety audit) וחיוב הרשות לבצע וליישם את מסקנות הסקר.
6.2 שדרוג הצמתים – צמתים מהווים תמיד את נקודות התורפה של רשת רחובות הן בהיבט התנועתי והן בהיבט הבטיחותי. יש לבחון שדרוג הצמתים ושינוי הבקרה בחלופות של מעגלי תנועה ורמזורים. לדוגמה, בצומת הרחובות המייסדים – לוין ניתן לשפר הן את איכות רמת התפעול והן את הבטיחות באמצעותו הפיכתו למעגל תנועה.
6.3 תוכנית הסדרי תנועה וחניה לכל מתחם התוכנית ולתוכניות סמוכות – לדעתי, יש לאשר כמקשה אחת תוכנית תנועה מלאה לכל מתחם התוכנית ולתוכניות סמוכות הנמצאות בתכנון. אישור תוכניות חלקיות ב"שיטת הסלמי" מונע התבוננות מערכתית ומציאת פתרון התנועה המיטבי.
6.4 מיקום הכניסה למתחם בתי המגורים ולשטח בנייני ציבור – מיקום הכניסה למתחם המגורים מרח' המייסדים וכניסה לשטח בנייני ציבור מרח' לוין כרוכים בתוספת הפרעות תנועה וסיכוני בטיחות לכל המשתמשים בדרך ויש לשנותם. החלופה שתוארה בסעיף 5.1 היא חלופה עדיפה.
6.5 תוספת מקומות חניה לאורחים – העדר הקצאה של מקומות חניה לאורחים תגרום להחרפת בעיות התנועה והבטיחות באזור כולו. להערכתי בעיה זאת יש לפתור באמצעות תוספת מקומות חניה במתחם מגרש המגורים והקצאת מקומות אלה לאורחים.
ציור מס' 1- מיקום שטח התוכנית בקרית אונו.
[2] המחקר נעשה בהזמנת עמותת אור ירוק באמצעות חברת מתת. המחקר פורסם בכנס אור ירוק בדצמבר 2006.
