מכתב של עו''ד סבו

גב' עו"ד גז הנכבדה,

 

הרשי לי להתיחס לחוות דעתך במענה לפנייתו של חבר המועצה מר שי דבורה, שנושאה: בקשה למתן היתר משותפת לעירית קרית אונו ולחברת יובלים. 

 

ראשית, כפי שאמרתי לך בשיחתנו, את לא היית נוהגת בנכס פרטי שלך, באופן שבו את מגינה על ומנסה להכשיר את חתימתה על עירית קרית אונו (שלטעמי הינה מחוסרת תוקף) על בקשה להיתר בניה של מבנה מסחרי, במשותף עם יזם נדל"ן .

 

איפה נשמע שחותמים על בקשה להיתר של יזם פרטי על נכס משותף ליזם ולעיריה טרם שנחתם הסכם שיתוף  עם היזם? טרם שהסכם שיתוף מאושר ע"י מועצת העיר והשר, כמתחייב וההסכם נרשם בספרי האחוזה. 

 

רק בעולם הפוך, שבו האינטרסים קודמים לדין, קודם "נפטרים" מן הזכות ומוסרים את הנכס לבניה משותפת עם קבלן פרטי. קודם חותמים על תכניות בניה, בלי לדעת מי יממן את הבניה ? מי ישא בהוצאות ובעלויות?  מה יהיה הנתח של העיריה במבנה שיבנה ?כיצד יחולקו ההכנסות ממנו ? ואח"כ או במקביל מנהלים מו"מ להסכם שיתוף ? איפה זה נשמע !! 

 

שהרי, לכאורה, יכולה הועדה לתכנון ולבניה לאשר בישיבתה הקרובה את הבקשה ולהנפיק היתר בניה ליזם.  

בעולם הגון ותקין, מנהלים מו"מ על הסכם שיתוף. מגיעים לגמירות דעת. מביאים לאישור מועצת העיר והשר ואז, מכוח ההסכם יוצאת לדרך תכנית בניה. תכנית הבניה היא פועל יוצא של הסכם שיתוף ולא להיפך.

 

גב' גז, בעולם שמחוץ לעירית קרית אונו, הייתי ממליץ להגיש תביעה על רשלנות מקצועית נגד עו"ד שיעץ ללקוחו לחתום על בקשה להיתר משותפת עם שותפו למקרקעין, לפני שיש הסכם שיתוף, מאושר וחתום כדבעי ורשום בספרי האחוזה. לא כל שכן מקום שמדובר בגוף ציבורי, שבו, הנכס אינו פרטי והחובה לשמור על נכסי הציבור גבוהה שבעתיים. 

 

ואני שואל אותך. מי יממן את הבניה שעירית אונו חתמה על בקשה ליתן לה היתר ? כל עוד אין הסכם - חובת המימון על הבעלים, יחד ולחוד. (ע"ע חוק המקרקעין). יש הרשאה תקציבית לכך ?

 

ואני שואל אותך, כשיבנה נכס, מה בדיוק יהיה החלק של העיריה ? המרתף או הגג ? האם בכל המבנה תהיה בעלות יחסית ? יהיה יחוד שטחים ? יש בפניך חוות דעת שמאית של שווי זכויות העיריה לעומת שווי זכויות הקבלן ? אין אפילו תשתית עובדתית ראשונית לאשר חתימה על בקשה להיתר. וזאת, בלא להביא את הענין לאישור מועצת העיר.  כך פועלים מי שרוצים לפעול תוך יצירת עובדות. בבחינת הכלבים ינבחו והשיירה תסע. 

 

 

את כותבת שהמו"מ להסכם שיתוף מתנהל במקביל. 

 

ומה יקרה אם המו"מ לקראת הסכם שיתוף לא יעלה יפה ולא יבשיל ?  

ומה יקרה אם מועצת העיר או השר לא יאשרו את ההסכם השיתוף (כן, גב' גז, זה אפשרי)? 

מה גורלה של הבקשה להיתר ? 

האם לחברת יובלים לא תהיה עילה לתביעה נגד עירית קרית אונו ?  או נגד החותמים על הבקשה (לתשומת לב מי שהזדרז לחתום על הבקשה להיתר, בחוסר סמכות משווע!!) 

 

ומדוע אינך נותנת דעתך ואינך מגלה אם יש או אין קשר משפחתי בין ראש העיריה עם מי ממנהלי החברה ? והאם בדקת קשר זה ? והשלכותיו ? ומי מנהל מו"מ בשם מי ? 

 

ולא ברור לי מדוע את מתעלמת בחוות דעתך מס' 188 לפק' העיריות ? ומס' 187 ?  

 

לנוחיותך, להלן הסעיף.

 

האם דאגת לרשום הסכם שיתוף בספרי האחוזה (טאבו?) כמצוות ס' 187 ? 

 

ואיך את מתעלמת מכך שס' 188 אוסר על החלפת שטחים בלא אישור מועצת העיר ? והרי מבוצעת כאן החלפת שטחים דה פקטו. במקום מזכויות בקרקע לא מבונה, מוצע ע"י עירית קרית אונו שהקרקע תבנה ועירית קרית אונו תקבל, ככל הנראה, חלקים במבנה. 

 

לא ניתן לחתום על בקשה להיתר לבניה בלא הסכם שיתוף ולא ניתן לחתום על הסכם שיתוף ו/או בקשה להיתר בלא אישור מועצת העיר והשר.

 

את, להזכירך ,יועצת משפטית של עירית קרית אונו. תפקיד ציבורי רב אחריות ! אנא, מלאי תפקידך. 

 

בכוונתי להעביר ענין זה לבדיקת מבקר המדינה. 

 

בכבוד רב,

 

י. סבו, חבר מועצת העיר

 

.      187. כל מקרקעין שהם קנינה של עיריה יירשמו בספרי האחוזה על שם העיריה.

עשיה במקרקעין

(תיקון מס' 4)
תשכ"ז-1967

(תיקון מס' 24)

תשל"ט-1978

(תיקון מס' 44)

תשנ"א-1991

(תיקון מס' 4)
תשכ"ז-1967

(תיקון מס' 24)

תשל"ט-1978

(תיקון מס' 44)

תשנ"א-1991

 

188. (א)  עיריה לא תהיה רשאית למכור מקרקעין, להחליפם או למשכנם אלא על פי החלטת המועצה ברוב חבריה ובאישור השר או מי שהוא הסמיך לכך.

           (ב)  עיריה רשאית להשכיר מקרקעין או להרשות שימוש במקרקעין שאין בו משום שכירות, אולם השכרת מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים והשכרת נכס שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב–1972, חל על שכירותו, טעונות החלטה ואישור כאמור בסעיף קטן (א).

           (ג)   התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של העיריה תשמש אך ורק לקניית מקרקעין; ואולם רשאי שר הפנים אם ראה שטובת הציבור דורשת זאת, להתיר עשיית שימוש אחר בתמורה.

(תיקון מס' 24)

תשל"ט-1978

תשל"ט-1978

 

           (ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 197. 

 

Comments